מעט מדברים על זה בקול, אבל הרבה סטודנטים מגיעים לנקודה שבה הם שואלים את עצמם אם בכלל בחרו נכון. זה יכול לקרות בסמסטר הראשון, אחרי קורס מבוא שהיה רחוק מהציפיות, או דווקא בשנה השנייה, כשהחומר נעשה מקצועי יותר והתמונה של העבודה העתידית מתבהרת. התחושה מלווה לרוב באשמה, כי כבר שולם שכר לימוד, כבר נאמר להורים ולחברים מה לומדים, וכבר הושקעו לילות של למידה למבחנים. מי שנמצא שם יודע עד כמה קשה להפריד בין עייפות רגילה לבין תחושה עמוקה שמשהו לא מתאים. המאמר הזה נכתב בדיוק בשביל הרגע הזה.

כשמדברים על ייעוץ לימודים, רוב האנשים חושבים על תלמידי תיכון לפני בחירת מגמות או על מי שעומד לפני הרשמה ראשונה לאוניברסיטה. בפועל, אחד השלבים שבהם הכוונה מקצועית יכולה לעזור במיוחד הוא דווקא באמצע הדרך. לסטודנט שכבר לומד יש יתרון שאין לאף מועמד חדש: ניסיון אמיתי עם התחום, עם שיטת הלימוד ועם האנשים שסביבו. הניסיון הזה הוא מידע יקר, בתנאי שיודעים לקרוא אותו נכון ולא רק לפעול מתוך תסכול. ההבדל בין החלטה מהירה להחלטה מושכלת נמצא בדרך כלל בשאלות שנשאלות לפני שממלאים טופס ביטול.

השאלה הראשונה שכדאי לשאול היא מה בדיוק לא עובד. האם מדובר בתוכן עצמו, בשיטת ההוראה, בעומס, במוסד, בנסיעות או במצב כלכלי ואישי שמכביד על הכול? ייעוץ לימודים מקצועי מתחיל לרוב בפירוק הזה, כי לכל אחת מהתשובות יש פתרון אחר. מי שאוהב את התחום אבל סובל מהקורסים הכמותיים צריך לבחון אפשרויות שונות מאלה של מי שמבין שהמקצוע עצמו לא מעניין אותו. מי שנשחק מעומס של עבודה ולימודים במקביל אולי צריך שינוי במבנה ולא בתחום. כשמפרקים את התחושה לגורמים, מתברר לעיתים שהבעיה קטנה יותר, או גדולה יותר, ממה שנראה בהתחלה.

כדאי גם להבחין בין משבר זמני לבין אי התאמה מתמשכת. כמעט בכל תואר יש קורסים שנועדו לסנן, ולעיתים הם מגיעים דווקא בשנה הראשונה, כשעוד לא ברור לאן כל זה מוביל. ציון נמוך אחד או סמסטר קשה אינם הוכחה לבחירה שגויה. מנגד, אם גם הקורסים שאמורים להיות מעניינים מרגישים כמו חובה, ואם המחשבה על עבודה בתחום מעוררת בעיקר ריקנות, זה סימן שכדאי לעצור ולבחון לעומק. במכון אור תהליך ייעוץ לימודים ותעסוקה נשען על שלושה צירים: התאמה אישיותית וערכית, אופק תעסוקתי ופוטנציאל השתכרות, והיתכנות הלימודים עצמם.

ייעוץ לימודים שמתחיל מהשאלה מה כבר למדתם על עצמכם

הציר הראשון, התאמה אישיותית וערכית, מקבל משמעות מיוחדת אצל מי שכבר לומד. אפשר לשאול באילו קורסים הזמן עבר מהר ובאילו נגרר, אילו עבודות הרגישו כמו אתגר מהנה ואילו רק כמו מטלה. מעניין לא פחות לבדוק מה קורה מחוץ לכיתה, באילו פעילויות, משמרות עבודה או התנדבויות אתם מוצאים את עצמכם מתלהבים. בתהליכי הכוונה נהוג להשתמש בשאלוני נטיות תעסוקתיות, כמו המודל של הולנד המוכר בשם RIASEC, שמבחין בין סוגי אישיות כמו ביצועי, חקרני, אמנותי, חברתי, יזמי ומנהלתי. השאלון אינו קובע מה תלמדו, אבל הוא נותן שפה מסודרת לתחושות שעד עכשיו היו מעורפלות.

לצד הנטיות יש גם יכולות. חלק מתהליך הייעוץ יכול לכלול בחינת יכולות קוגניטיביות, סגנון חשיבה ריאלי או הומני וכישורים טכניים, כדי להבין אם הקושי נובע מחוסר עניין או מפער אמיתי בין דרישות התחום לבין הדרך שבה אתם חושבים. ההבחנה הזו חשובה מאוד, כי היא משפיעה על כיוון ההחלטה. סטודנט שמתקשה בקורסים מסוימים אולי זקוק לתמיכה לימודית ולא להחלפת מסלול, ואילו סטודנט אחר יגלה שהוא פשוט נמשך לסוג אחר של חשיבה. כשקיים חשד לקושי למידה שלא אובחן בעבר, ייתכן שכדאי לבחון גם את הכיוון הזה לפני שמחליטים על שינוי גדול.

הציר השני הוא אופק תעסוקתי. סטודנטים רבים בוחרים תואר לפי שם המקצוע, ורק באמצע הדרך מגלים איך נראה יום עבודה אמיתי בתחום. שווה לדבר עם אנשים שעובדים בפועל בתפקידים שהתואר מוביל אליהם, לשאול מה הם עושים רוב היום ומה השתנה בתחום בשנים האחרונות. שוק העבודה משתנה, ויש מקצועות שנמצאים בצמיחה לצד תחומים שעוברים שינויים טכנולוגיים, בין היתר בהשפעת הבינה המלאכותית. מידע כזה לא אמור להפחיד, אלא לעזור לראות את התמונה הרחבה ולא רק את הסמסטר הנוכחי.

איך נראה ייעוץ לימודים כשהאפשרויות על השולחן

הציר השלישי, היתכנות, הוא המקום שבו החלום פוגש את המציאות. כאן בוחנים תנאי קבלה, משך לימודים, עלות, האפשרות לשלב עבודה, ולא פחות חשוב, מה קורה עם הנקודות שכבר צברתם. מוסדות רבים מאפשרים במקרים מסוימים להכיר בחלק מהקורסים במעבר בין מסלולים, אבל הכללים משתנים ממוסד למוסד וכדאי לברר אותם ישירות מול מזכירות הלימודים. גם תוכניות דו חוגיות, החלפת חוג משני או הוספת התמחות יכולות להיות דרך לשנות כיוון בלי להתחיל מאפס. לפעמים מתברר שהפתרון הנכון הוא תיקון מסלול ולא עזיבה.

חשוב לזכור שתואר אקדמי אינו הדרך היחידה. בתהליך הכוונה מקצועי מציגים בדרך כלל מפה רחבה של אפשרויות, הכוללת תואר אקדמי, לימודי תעודה ומסלולים טכנולוגיים. תואר אקדמי מעניק בסיס תיאורטי רחב ויכולת מחקרית, ובתחומים מסוימים יש לו יתרון במשרות ניהוליות ובמגזר הציבורי. לימודי תעודה מתמקדים בהכשרה מעשית ומהירה יותר לשוק העבודה, ומתאימים במיוחד לחלק מהתחומים הטכנולוגיים, לעיצוב ולמקצועות שירות. אין כאן היררכיה של טוב ורע, אלא שאלה של התאמה לאדם, לתחום ולמטרה.

השלב האחרון הוא גיבוש החלטה, ובו כדאי לנסות להפוך את ההתלבטות לתוכנית כתובה. תוכנית טובה כוללת את הכיוון שנבחר, את המוסד או המסלול, לוחות זמנים להרשמה ותוכנית גיבוי למקרה שהאפשרות הראשונה לא תתממש. היא יכולה לכלול גם צעד ביניים, למשל השלמת הסמסטר הנוכחי, לקיחת קורס בחירה בתחום אחר או ניסיון עבודה קצר לפני שמתחייבים. החלטה שמגיעה עם מפת דרכים ברורה פחות מפחידה, גם כשהיא כרוכה בשינוי גדול. כדאי לזכור שגם החלטה להישאר בתואר, אחרי בדיקה מסודרת, היא החלטה לגיטימית לחלוטין ולעיתים קרובות מרגיעה מאוד.

שאלה שעולה כמעט בכל שיחה כזו היא מה יגידו ההורים. מאחורי התואר עומדים לעיתים קרובות גם השקעה כספית של המשפחה וציפיות שלא תמיד נאמרו במפורש. כדאי להגיע לשיחה הזו אחרי שעשיתם את הבדיקה, ולא באמצע הסערה, ולהציג לא רק את מה שלא עובד אלא גם את הכיוון החדש ואת הנימוקים שמאחוריו. כשההורים רואים שמדובר בהחלטה שקולה ולא בבריחה, השיחה נוטה להיות רגועה יותר. ייעוץ חיצוני יכול לעזור גם כאן, כי הוא מספק נקודת מבט ניטרלית שאינה חלק מהמתח המשפחתי.

יש גם כמה טעויות שכדאי להימנע מהן. אחת מהן היא לעזוב באמצע סמסטר בלי לבדוק את ההשלכות על שכר הלימוד ועל הציונים, אם כי לפעמים זו בדיוק ההחלטה הנכונה. טעות אחרת היא לעבור לתחום חדש רק כי חבר קרוב לומד בו ונראה מרוצה, בלי לבדוק אם הוא מתאים לכם. וטעות שלישית, אולי הנפוצה מכולן, היא להמשיך שנים בתחום שלא מתאים רק מחשש שכל מה שהושקע ילך לאיבוד. ההשקעה שכבר נעשתה אינה מחייבת להמשיך באותה דרך, וחלק ממנה ילווה אתכם בכל מקרה, גם במסלול אחר.

כדאי לשים לב גם לגורמים שאינם קשורים ישירות לתחום הלימוד. מגורים רחוקים מהקמפוס, עבודה במשמרות לילה, קשיים כלכליים או אירועים אישיים יכולים לגרום לכל תואר להרגיש כבד ולא מתאים. במקרים כאלה החלפת החוג לא תפתור את הבעיה, ולעיתים אף תוסיף עומס של התחלה חדשה. לפני שמחליטים, שווה לבדוק אם שינוי בתנאים, כמו מעבר ללימודים במתכונת חלקית או התאמת מערכת השעות, יכול לשפר את המצב. רק אחרי שמנטרלים את הגורמים האלה אפשר לבחון בכנות את השאלה אם התחום עצמו מתאים.

עוד כלי שימושי הוא ניסוי קטן לפני החלטה גדולה. אפשר להירשם לקורס בחירה בתחום שמסקרן אתכם, לבקש להשתתף בשיעור פתוח במחלקה אחרת או לקרוא סילבוסים של קורסים מתקדמים במסלול שאליו אתם שוקלים לעבור. גם עבודה חלקית או התנדבות בתחום חדש יכולות ללמד הרבה על ההתאמה בפועל. הניסויים האלה זולים יחסית, והם מחליפים דמיון בניסיון. לעיתים קרובות הם מאשרים את הכיוון החדש, ולעיתים הם מגלים שהדשא של השכן פחות ירוק ממה שנראה.

גם לזמן יש תפקיד בתהליך. החלטה שמתקבלת בשבוע של מבחנים, אחרי לילה בלי שינה, נוטה להיות קיצונית יותר מהחלטה שמתקבלת בחופשת סמסטר. מומלץ לתת להתלבטות כמה שבועות, לאסוף מידע באופן מסודר ולכתוב את המחשבות בצורה שמאפשרת לחזור אליהן. כדאי גם לבדוק מראש את מועדי ההרשמה של המסלולים האפשריים, כדי שהלחץ של תאריך אחרון לא יקבל את ההחלטה במקומכם. תכנון כזה הופך את התהליך מתגובה לתסכול לבחירה מודעת.

ייעוץ חיצוני תורם במיוחד כשהמחשבות מסתובבות במעגל. יועץ שאינו מעורב רגשית יכול לשאול את השאלות שקשה לשאול את עצמכם, לשקף דפוסים שחוזרים על עצמם ולהציע כלים מובנים לקבלת החלטות. הוא גם מכיר את מגוון המסלולים הקיימים ויכול להציג אפשרויות שלא עלו בדעתכם. אין בכך כדי להחליט במקומכם, וגם לא כדאי שיהיה כך, כי ההחלטה צריכה להיות שלכם. התפקיד של התהליך הוא לוודא שהיא מתקבלת עם מידע מלא ומתוך הבנה טובה יותר של מה שחשוב לכם.

מכון אור, בהנהלת ד"ר אורה שדה, מציע שירותי הכוון וייעוץ ללימודים ולתעסוקה לצעירים ולמבוגרים, לצד הכוון לימודי לתלמידי חטיבה ותיכון ומערך אבחונים לילדים, לנוער ולמבוגרים. התהליך במכון משלב שאלוני נטיות, בחינת יכולות וכישורים, סינון מסלולים מול דרישות השוק ונתוני הקבלה, וגיבוש החלטה עם מפת דרכים ותוכנית גיבוי. המכון נמצא ברחוב משה דיין 11 בראשון לציון, ליד צומת הקניון הזהב, וניתן לפנות בטלפון 03-6573630 או 052-3521469. התלבטות באמצע התואר אינה סימן לכישלון, אלא הזדמנות לבחור שוב, הפעם עם הרבה יותר מידע ביד.